כך כותבת המשוררת פרופ' חביבה פדיה, עורכת ומנחת המופע, על גב הדיסק של המופע יונת רחוקים, הפקה יחידה במינה של בני משפחת פתיה בליווי אנסמבל היונה, עם יכולת השירה העצומה של הסולן יהודה עובדיה פתיה שהוא בעל שליטה בטווח גדול מאוד של השירה הערבית והיהודית-ערבית והליטורגית. המופע חושף עולם פיוטי ומוזיקלי המשאיר מאזין ישראלי קשוב פעור פה מעצמת האיכות ומגודל החסך. פעור פה וחסר מילים: קשה לכתוב על המופע ועל הדיסק באוצר המילים של העברית הישראלית הדלה (ובשל כך דברה של פדיה מובא במלואו ( .


***

ובכל זאת מספר הערות:
(הערה ראשונה) לאחר שמקשיבים היטב ללחנים ולמילים אין ברירה, צריך לבחון מחדש את מה שנחשב כאן לאיכות ולטעם הטוב בשירה בספרות ובמוזיקה.
(הערה שניה) לא מדובר ברגרסיה לעולם ישן אלא על צמיחה מעולם חי שנדחק לשוליים, ועל התחדשות ברובד המוזיקלי וברובד הספרותי, שמתבטאת היטב גם בשירה שכותבת פדיה. לא מדובר על הסתגרות דתית אלא בפתיחות תרבותית שמסתבר שתמיד היתה קיימת.