כאילו שמוצאים פינות חמד כאלה, קטנות, מאחורי סלעים, כמו רקפות כאלה שמסתתרות, ולרגע שוכחים מכל הבלאגן. זה מוזר, אבל זה מעניין לחשוב על זה. אין הרבה מה להגיד חוץ מזה שהלאימו את הדתות וזה דפק את כל המערכת, בעיקר אצלי. וזה עצוב. אבל כמה אפשר להיות עצובים, אז קצת מזל שיש מציאות בסה"כ שעושה לך שמח ברגעים קטנים כאלה, כמו כמות הרגעים המופלאים פה בבאר שבע. ר' שלום נג'ארה. (מתוך אתר "פיוט") "בספר החזיונות שכתב ר' חיים ויטאל , תלמידו המפורסם של האר"י הקדוש מצפת, שם המחבר בפי הרוח הדוברת אל ר' יעקב אבולעפיה, דברי גנאי וביקורת על ר' ישראל נג'ארה. אמנם מודה הרוח שהפזמונים שחיבר טובים, אך היא אוסרת לזמרם ואף אוסרת לדבר עם המחבר, כי פיו דובר נבלה, והוא שיכור כל ימיו. מצד שני על ר' ישראל נג'ארה נמסר בשם האר"י הקדוש עצמו, שהוא ניצוץ מנשמת דוד המלך, נעים זמירות ישראל, וששירתו מקובלת בשמים, ואף המלאכים משתעשעים בשירותיו וברינותיו כבמזמוטי חתן וכלה.